רביית דגים - שיעור מספר 5 - רביית סקלאר
דגי הסקלאר הם ציקלידים אהובים מאוד לגידול – אך לא קל לזווג אותם באקווריום, וזאת בעיקר משום שקשה להבדיל בין המינים ולזהות מיהו הזכר ומיהי הנקבה. גם אם נעשה זיהוי מוצלח, דגים אלו נחשבים מעט בררנים בבחירת בן הזוג שלהם, ולכן מומלץ לשכן באקווריום אחד להקה של סקלארים, כדי שאלו יוכלו לבחור את בן הזוג שלהם מבין כמה מועמדים.
הסקלארים מגיעים לבגרות לאחר שנה, לרוב, ובכל מקרה לא לפני חצי שנה מרגע היוולדם. הם מטילים ביצים, על עלה גדול או על משטח חלק ונקי אחר (אפילו על זכוכית האקווריום), ומספר הביצים בסיומו של היריון יכול להגיע גם לאלף.
חשוב לדעת שהסקלארים מונוגמיים, ואף אם אחד מבני הזוג ימות – סיכוי קטן שבן הזוג שנותר בחיים יסכים לחיות עם דג אחר.
כאשר זוג סקלארים מחליטים להתרבות יחד, הם מתחילים 'לבלות' יחד, לשחות זה לצד זה ואף לריב לא מעט. הם גם יגרשו כל מחזר או מחזרת אחרים שיתקרבו. בשלב מסוים ניתן יהיה לראות שההיריון קרוב.
כאמור, דגת הסקלאר מטילה מאות ביצים על משטח נקי ושטוח. כאשר אתם מבחינים בכך שההטלה מתקרבת, מומלץ להעביר את בני הזוג לתא הטלה שטמפרטורת המים בו היא 26-28 מעלות.
חשוב מאוד לזכור להכניס לתא ההטלה את משטח ההטלה הייחודי – בין אם זהו משטח טבעי (עלה גדול של צמח) או משטח מלאכותי (גם בקבוק פלסטיק הפוך יכול להתאים).
לאחר ההטלה ההורים ידאגו לצאצאיהם, ובעזרת פיהם יעבירו אותם ממקום למקום בימיהם הראשונים. אם הדגיגים ירגיזו או יציקו לבני הזוג, הם עלולים לאכול אותם, ולכן מגדלים רבים מעדיפים להעביר את הדגיגים לתא נפרד. אם אתם עושים כך, דאגו להאכילם באוכל מזין, המיועד לדגיגים.