אנטומיה של דגי הנוי – שיעור מספר 1

 

 

אומנם ישנם יוצאי דופן – ובייחוד אם 'נתרחב' מקבוצת דגי הנוי אל קבוצת הדגים כולם, שכוללת, למשל את התמנון, את הצלופח, את מלפפון הים ועוד – אך ככלל, האנטומיה של דגי הנוי ברורה למדי לכל אדם.

כמו בגופנו שלנו, גם בגופו של הדג לכל איבר יש תפקיד. כך למשל הסנפירים הרבים, המשמשים ליציבות הדג במים ומסייעים בשחייה חלקה, ולעיתים אף מתפקדים כמעין ידיים המסייעות בהזזת המצע שעל הקרקעית.

 

יש לציין כי כיום, בשל התערבות האדם, ניתן למצוא דגי נוי שלהם סנפירים ארוכים למדי. מידות גדולות אלו לרוב אינן מסייעות לתפקוד הדג או מקנות לו יתרון פיזי כלשהו – הן נוצרו על ידי רבייה סלקטיבית, כדי להפוך את הדגים הללו ליפים יותר מבחינה חיצונית (בעיני מגדליהם כמובן).

אחד מאברי הגוף שלו תרומה רבה לתנועת הדג במים ולהגנה על גופו, הוא העור. העור עצמו מורכב משתי שכבות עיקריות – דרמיס ואפידרמיס, ותפקידו דומה לתפקיד העור שלנו: הגנה על איברי הגוף הפנימיים.

 

הדגים אף מפרישים על העור שכבה רירית המכונה מוקוס, שמסייעת גם היא להגנה על הגוף. השכבה האחרונה והקשיחה ביותר היא שכבת הקשקשים, הקיימת אצל זני דגים מסוימים ומספקת להם, כמובן הגנה קשיחה ויעילה.

לעור, למוקוס ולקשקשים תרומה גם ליכולת השחייה של הדגים במים. תמצית עלי הקטפה משפר את השכבה הרירית בדגי הנוי.

ישנן בגוף הדג גם מערכות אנטומיות שלא נראות לעינינו (או לכל הפחות לא במלואן). אחת החשובות שבהן היא מערכת הזימים, המאפשרת לדג לקלות את החמצן מהמים וכך לספק לגוף את היסוד החיוני כל כך לחיים על פני כדור הארץ.